יוזמת TOP15 פעלה פי מודל קולקטיב אימפקט אשר פותח בארה"ב כמתודולוגיה לקידום ופתרון בעיות חברתיות מורכבות. המודל מבוסס על ההנחה שעל מנת ליצור שינוי חברתי משמעותי יש הכרח בגיוס כוחות רבים ומגוונים משלושת המגזרים לפעולה סביב הגדרה משותפת של המשימה. בארה"ב ישנן מספר יוזמות הפועלות על פי מודל זה לקידום החינוך המדעי (STEM Education) והיוזמה התבססה על הידע והניסיון המצטבר. המודל מבוסס על מספר עקרונות יסוד:

גיבוש סדר יום משותף: Common Agenda

מרכיב הכרחי המהווה את נקודת ההתחלה להתנעת מודל קולקטיב אימפקט הוא גיבוש סדר יום משותף הכולל הסכמה על הגדרת הבעיה וגיבוש חזון, משימה ויעדים משותפים. סדר היום המשותף כולל גם החלטה על גבולות ברורים לפעולת היוזמה.

 

מדידה משותפת: Shared Measurement

אחד המנועים המרכזיים במודל קולקטיב אימפקט ליצירת תיאום והגעה לתוצאות הוא פיתוח מערך מדידה משותפת. מערך זה כולל גיבוש והסכמה על מדדים המעידים כי הפעולה המשותפת מובילה להשגת היעדים ולתוצאות בטווח הקצר והארוך. התהליך מחייב בניה של תשתית משותפת לאיסוף וניתוח נתונים ולשיתוף בידע. במידה רבה, מרכיב זה הוא אחד הקשים ביותר ליישום ומלמידה של יוזמות קולקטיב אימפקט בארה"ב נראה כי יוזמות מצליחות לפתח ולהטמיע מדדים משותפים רק בשנה השניה או השלישית.

 

יצירת מערך פעילות מתואם: Mutually Reinforced Activities

גישת קולקטיב אימפקט טוענת שעל כל ארגון וכל שחקן השותף ביוזמה להמשיך ולפעול באופן עצמאי באופנים בהם הוא מצטיין. ההצלחה טמונה לא באחידות אלא בתיאום ובסנכרון הארגונים ופעילותם אל מול המשימה המשותפת במסגרת תכנית כוללת אחת, ולפי מדדים משותפים. האתגר של כל ארגון הוא לזהות מהו אותו ערך מוסף ייחודי שלו, ואילו דרכי פעולה מבין תכניותיו הן אפקטיביות ויכולות לתרום ולקדם את המשימה. על כל ארגון לחדד ולדייק את אופני פעילותו וסדרי העדיפויות בארגון על פי התמונה הרחבה.

 

תקשורת פתוחה ורציפה: Continuous Communication

מודל קולקטיב אימפקט בנוי רבות על אמון, על יצירת שפה משותפת, ועל ביסוס מערכות יחסים. תהליכים אלו דורשים השתתפות פעילה ולאורך זמן של השותפים, על מנת להכיר ולהבין את טיבו וחשיבותו של המהלך המשותף. לכן, יש חשיבות רבה לתקשורת פתוחה ורציפה באמצעות כלים ותשתיות פורמליים ובלתי-פורמליים, אינטרנטיים ובינאישיים.  בשלב הראשון, מנגנונים אלה הכרחיים לשם יצירת הרשת והזירה החדשה לפעולה באמצעות עדכונים שוטפים, שקיפות ושיתוף בידע. בהמשך, מנגנוני התקשורת, בין אם הם אינטרנטיים ובין אם הם מפגשים פיזיים של רשת השותפים: הם הפלטפורמה אשר דרכם נבנה אמון, מתמודדים עם נושאים אשר במחלוקת ומניעים לפעולה.

 

ארגון שידרה: Backbone organization

תנאי נוסף להצלחת מודל קולקטיב אימפקט הוא קיומו של גוף ניטראלי, הזוכה לאמון על ידי בעלי העניין השונים אשר תפקידו לעצב, לנהל, ללוות ולתמוך בתהליך. על ארגון השידרה להחזיק את מרכיבי התהליך השונים ולהבטיח שהספינה מתקדמת בכיוון הנכון תוך שיתוף ותיאום בין כל הגורמים. קיומו של ארגון שידרה, עם תשתית ארגונית נפרדת וצוות מקצועי ייעודי להובלת השותפות, הוא מאפיין ייחודי למודל קולקטיב אימפקט ומבחין אותו משיתופי פעולה אחרים הקיימים בשדה החברתי.

ארגון שיתופים שימש כארגון השידרה ליוזמת TOP15 ויחד עם הגורמים המייסדים הוביל את הקמתה. לתפקידו כארגון שידרה, שיתופים הביא מומחיות וניסיון רב בליווי תהליכי שיח מורכבים, חד מגזריים ובין מגזריים, ובתהליכי עומק לקידום וחיזוק ארגוני החברה האזרחית.

עוד על מודל קולקטיב אימפקט:

• מודל קולקטיב אימפקט – הרחבה מתוך ספרית הידע של שיתופים
• מאמר: יישום קולקטיב אימפקט – תובנות מהשנה הראשונה, יוזמת 5פי2
• מאמר: קולקטיב אימפקט – ארבע תובנות בעקבות יישום הגישה בישראל
• מאמר: קולקטיב אימפקט – מבט עדכני על התיאוריה והפרקטיקה 2015
• קולקטיב אימפקט – מיפוי עולמי 2015